ארכיון המאמרים והשיחות

לקוטי שיחות חלק ד

מהותו של ראש-השנה שלוש תכונות ב"ראש" וכנגדן שלושה אופני עבודה בראש השנה * שלושת ענינים הנ"ל במצות היום – תקיעת שופר * הבחירה האמיתית בישראל הנפעלת ע"י התקיעות דוקא

הורדה בגירסת חוברת >>>

לקוטי שיחות חלק י"ב

"אשה מזרעת תחילה יולדת זכר" בעבודת ה' אשה מזרעת תחילה יולדת זכר" – ב' פירושים בפשט ובעבודת ה' * ג' דרגות באתערותא דלעילא זו למעלה מזו * הפיכת העולם ל"דירה בתחתונים" בכח הנברא דווקא * ההמשכה הנעלית ב"דרך מתנה" מגיעה אף היא מכח עבודת ישראל

יום ב' דראש השנה ה'תשכ"ג

ב' ענינים בראש-השנה, וכנגדם ב' ענינים בבנין המלכות * ב' טעמים לבנין המלכות על-ידי המשכה מהעצמות דווקא * שורש ישראל בעצמות הוא דוגמת מחשבה עצמית בדבר נבדל * הטעם שנמלך בנשמותיהם של ישראל, שעל ידם נשלמת כוונת הבריאה, ושעל ידם נעשה בנין המלכות * ג' ענינים בתקיעת שופר (מצוה, תשובה, ביטול), הממשיכים ג' דרגות ברצון (רצון הגלוי, וב' דרגות ברצון המוחלט).

יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א

מעלת יום ברוא האדם על יום בריאת העולם * כוחם של ישראל להמשיך העצמות מצד שורשם * ביאור משל נפיחת הנשמה בתניא * טעם בנין המלכות בראש-השנה, לפי שאז נמשך העצמות * החילוק בין המלכות לשאר הספירות.

יום ה', וא"ו תשרי, ה'תשל"ז

ג' ענינים בעבודה: סור מרע, עשה טוב ובקש שלום * עד"ז ג' דרגות באהבה: בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך * כנגדם: אלוקים (ממלא), הוי'ה (סובב), עצמות * אמיתית הסליחה היא כשהתשובה בכל מאודך * ב' פירושים בעד הוי' אלוקיך, דוגמת ב' ההמשכות: תקיעת שופר, ופסוקי שופרות * שופר דמתן תורה, וב' בחינות בשופר דלעתיד * מעלת התשובה בשבת תשובה

לקוטי שיחות חלק ד'

מהותו של יום כיפור ביאור מחלוקת רבנן ורבי בענין תשובה כתנאי לכפרה * שלוש דרגות בהתקשרות עם הקב"ה והמעולה שבהן – יום הכיפורים * הטעם שיום הכיפורים מכפר על החטאים * המשותף בין ראש השנה ליום הכיפורים * ביטוי מהותו של היום בעבודת הכהן-גדול ובחמש תפילות

הורדה בגירסת חוברת >>>

יום שמחת תורה ה'תשכ"ג

ד' ענינים בתורה: ירושה, התקן עצמך ללמוד, מתנה, בחינה עליונה בירושה * כנגדן ד' בחינות בישראל: יעקב, ישורון, ישראל, בחינה עליונה ביעקב * ב' דרגות בפנימיות התורה – פנימיות וחיצוניות * ב' בחינות בעסק התורה של הקב"ה.
"כח מעשיו הגיד לעמו" – מעלת עבודת הבירורים

מוצאי שבת בראשית ה'תשל"ח

שתי פעולות על-ידי תורה ומצוות • "החודש הזה" – יחוד סובב וממלא • "כח מעשיו כו'" – עבודת הבירורים • מעלת עבודת הבירורים על יחוד סובב וממלא • החלטה תקיפה, מקילה על העבודה

שבת פרשת תולדות, מברכים החודש וערב ראש-חודש כסלו ה'תשמ"ה

ג' בחינות באתערותא דלעילא, ולמעלה מהן "ונפקדת" * בכוחם של ישראל לעורר הדרגא ד"ונפקדת", אף דכולא קמיה דלא חשיב * ב' טעמים לקדימת ההמשכה להעלאה * ב' מעלות בהעלאה על ההמשכה * בחינת "יפקד מושבך" דמלכות (לבנה) עכשיו ולעתיד-לבוא.

מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו, ה'תשל"ט

עמוד ביאור עניין הפדיה בשלום גם כשיש מלחמה • שלוש דרגות בבירור נפש הבהמית, והנעלה ביותר – מצד בחי' היחידה • בעבודה על-ידי טעם ודעת או גילוי הרצון – יש מקום ללעומת-זה • שלושה אופני מלחמה, והקשה ביותר הוא במשא ומתן באמונה • על-ידי גילוי היחידה – גם הבירורים הקשים נעשים בדרך שלום ואינו נתפס בהם

הורדה בגירסת חוברת >>>

אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א.

ג' דרגות בבירור שעל-ידי התורה: נגלה דתורה, פנימיות התורה, בחינת ראיה לעתיד-לבוא • על דרך זה ג' דרגות בפדיה בשלום: בימי שלמה, בתקופה הא' דימות המשיח ובתקופה הב' • כל הדרגות דמסירות-נפש הן ענין אחד • הטעם ש"פדה בשלום" בגאולת אדמו"ר הזקן באה על-ידי מלחמה (תפלה).

שבת פרשת וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ

ההבדל בין לימוד התורה (בן, מציאות) לקיום מצוות (עבד, ביטול) • מצד שורשה, גם בלימוד התורה צריך ביטול • התורה מביאה לידי קיום מצוות, על-ידן תופסים בעצמות • מאידך, על-ידי המצוות מגלים ותופסים את שורש התורה בעצמות • על-ידי ביטול דרעותא-דליבא וקבלת-עול, נמשכת העצמות בקיום המצוות בגילוי

י"ט כסלו ה'תשכ"ו

החילוק בין ההמשכה שעל-ידי ברכה להמשכה שעל-ידי תפילה • בהמשכה שעל-ידי תורה ישנן מעלות דברכה ותפילה • ב' דרגות בהמשכה דתורה, בדרך ציווי ובדרך ממילא • ג' השפעות זו למעלה מזו: צדקה (אריך), עשירות (עתיק), חסד (פנימיות עתיק) • החילוק בין ג' סוגי הבירורים: על-ידי המשכן, בית-המקדש, לעתיד-לבוא.
בענין העילוי שנעשה בכל הדרגות על ידי הניסים

ש"פ וישב ה'תשט"ו

בחכמה מאיר דעת עליון – שלמעלה יש ולמטה אין, ובבינה מאיר דעת תחתון – שלמעלה אין ולמטה יש • שורש דעת עליון הוא עניין "אור אין-סוף למטה עד אין קץ", ושורש דעת תחתון הוא עניין ההעלם – "למעלה עד אין קץ" • בפנימיות, גם התפיסת מקום לעולמות שבדעת תחתון, וגם העדר התפיסת מקום שבדעת עליון – אינם מצד עצמם, אלא רק לצורך גילוי אור אין-סוף • הנהגה ניסית פועלת עילוי בשתי הדרגות – שמתגלה תכליתם, שהכל הוא רק לפי מה שעלה ברצונו

ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו

מעלת נרות חנוכה על נרות המקדש • החילוק בין ברכה לתפילה, ומעלת הברכה שעל ידי חסידיך • צדיק, ישר וחסיד הם ג' המשכות: אריך (רצון), עתיק (תענוג), פנימיות עתיק • מעלת המשכת חסידיך שביטול הגזירה הוא בדרך ממילא • החילוק בג' המשכות הללו בדרגת הבירור

מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח

טומאת השמנים בהיכל – שיא התגברות החושך • להארתו נדרש אור שלמעלה מהשתלשלות • כנגדו בעבודת האדם: היוונים רצו לעקור את ההרגש שהמצוות הן רצונו יתברך • נצחון המלחמה הוא על ידי עבודה שלמעלה מהשתלשלות – מסירות נפש • השייכות בין העבודה של חנוכה לסוכות

לקוטי שיחות חלק ו'

מטרת שעבוד מצרים – עשיית דירה לקליפות במקום דירה לה' • הטעם שעיקר השעבוד היה בעשיית לבנים • ג' דרגות ב"דירה בתחתונים": גילוי אלוקות, הכרה באלוקות, פעולה בתחתון שאין לו שייכות לאלוקות • וכנגדן: משכן, מקדש, לעתיד-לבוא

הורדה בגירסת חוברת >>>

לקוטי שיחות חלק ו'

"וישב הים גו' לאיתנו – לתנאו " • ביאור בפירוש הרב המגיד שבאם הים לא היה מקיים התנאי, היה "כלא היה מעולם" • החידוש ב"תנאי" שהתנה הקב"ה בבריאת הים לגבי יכלתו ית' לשנות הטבע גם לולי התנאי

הורדה בגירסת חוברת >>>

לקוטי שיחות חלק ו'

הרמז ד"מעשיו תורתו ועבודתו" של בעל ההילולא במאמר האחרון שלו ד"ה באתי לגני ‏‏•‎‎ העבודה לזכך העולם הוא רק להחזיר את העולם למצבו כפי שהיה לפני החטא • וכן הפסד הגוף לאחרי ההסתלקות הוא "שינוי החוזר לברייתו" • ההכרח בענין הזריזות בעבודת ה'

הורדה בגירסת חוברת >>>

יו"ד שבט ה'תשי"א

ביאור דרגת "שכינה", ו"עיקר שכינה" • הטעם ש"כל השביעין חביבין" • ב' הוכחות שתכלית סדר ההשתלשלות הוא עולם-הזה • דרגת "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" • ענין הסתלקותם של צדיקים • הפלאת עבודת אברהם אבינו • עבודת "דור השביעי".

יו"ד שבט ה'תשי"ב

ג' שלבים בעבודת הקרבנות באדם: א. שלימות. ב. שחיטה. ג. אש שלמעלה • ב' בחינות בשלהבת י-ה, ומהן ב' בחינות באהבה לאלוקות • העבודה בגוף ונפש-הבהמית מגיעה למעלה מהוי'ה • נתינת-הכח לעבודת הקרבנות מגיעה מאור-הסובב על-ידי התקשרות לרועי ישראל.

יו"ד שבט ה'תשי"ט

החילוק בין המשל דעמודים להנמשל דמצוות * למעלה היסוד הוא למעלה מהבנין מה-שאין-כן למטה היסוד הוא למטה מהבנין, כי יש האמיתי מתגלה דוקא ביש הנברא שבעולם העשיה הגשמי, כיון שכל הגבוה ביותר יורד ומתגלה בנמוך יותר * הקרשים הם רק על דרך המצוות כי היא העבודה הרוחנית בבירור נפש הבהמית, ולכן אינה ממשכת אור אין-סוף ממש * הגילוי דבחינת אני הוי'ה לא שניתי הוא על-ידי זריעת המצוות בארץ הגשמית דוקא * האור מצדו בשוה למעלה ולמטה. גם מצד ישות הנבראים אין שינוי, כיון שהם והאור המהווה נמצאים תמיד במאור * ומה מעוררת ההתבוננות בזה

ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א

ב' ענינים: "(א) עיקר שכינה (ב) בתחתונים" • העצמות נמשך בהתהוות ולפיכך יש הוכחה ל"נתאווה" • זהו פירוש "עיקר שכינה בתחתונים היתה" • המשכת השכינה לאחר שנסתלקה נעלית יותר • שורש החטא בצמצום הראשון • הכוונה הפנימית בחטא, אף שהוא היפך הרצון • כוונת הצמצום בשביל הגילוי • ע"י אתכפיא נמשך אור נעלה שלא כפי טבעו • ע"י אתהפכא מאיר האור בפנימיות העולמות
באתי לגני ה'תשל"ב

יו"ד שבט ה'תשל"ב

ג' ענינים בתאוה לדירה בתחתונים: א. שיהיה גילוי אלקות בתחתונים. ב. ע"י עבודת התחתונים. ג. שהעבודה תהיה מצד ענינם • אתכפיא גדולה מאתהפכא, שכן באתהפכא הדבר נשאר במציאותו, אלא שהוא מציאות דקדושה, ואילו באתכפיא הוא יוצא ממציאותו • הביטול שלפני התפילה הוא מצד ריחוק האדם מאלקות; והביטול שבשעת התפילה הוא מצד קירובו לאלוקות
באתי לגני ה'תשל"ח

יו"ד שבט ה'תשל"ח

ענין המשכן – הפיכת השקר לקרש • בסטרא-אחרא נמשך מר' ק', הרומז על ירידת המעשה מטה בקליפות, אך בקדושה נמשך מד' ה' • מעלת המעשה שעל ידו דווקא ממשיכים חיות עליונה ופועלים המצוה • מעלת עולם העשי'ה שעל ידו מתעלה כל סדר ההשתלשלות והוא תכלית הבריאה

יו"ד שבט ה'תש"מ

בענין: תוכן שם "צבאות" שנקרא בו הקב"ה ועם ישראל מעלת העבודה בעסק התורה והמצוות בגלות • שני אופנים בשם "צבאות" שנקראו בו ישראל – "צבאות הוי'ה" ו"צבאות" וההבדל ביניהם • ההבדל בין שם "צבאות" שנקרא הקב"ה לשאר הז' שמות שלא נמחקים • הקשר בין שם "צבאות" שנקרא הקב"ה לשם "צבאות" שנקראו בו ישראל

הורדה בגירסת חוברת >>>

יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א

ראש השנה לאילן הוא בט"ו בחודש ולא כשאר ראשי שנים שהם בראש חודש. משום שאילן מרמז על התורה, ולימוד התורה צריך להיות מתוך תענוג, וזה שייך לט"ו בחודש, שבו קיימת הלבנה בשלימותה, אבל בראש-חודש היא רק בבחינת נקודה – ביטול.
שני אופנים בחידוש של מתן תורה ובעבודת ה'
שני אופנים בחידוש של מתן תורה • על פיהם תובן מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא אם "רואין הנראה ושומעין הנשמע", או "רואין הנשמע ושומעין הנראה" • וכן מחלוקתם אם בעשרת הדברות ענו "על הן הן ועל לאו לאו", או "על הן הן ועל לאו הן" • שני אופנים בעבודת ה' – צדיקים ובעלי תשובה • דרך עבודת ה' בראשית העבודה

לקוטי שיחות חלק ו'

מעלת "חמשה קולות" שמצינו בתורה ובחתן, על העולם הנחלק לד' חלוקות • הבדלי החיות בד' הסוגים: דומם, צומח, חי, מדבר • כנגדן ד' הסוגים בנפש: אותיות, מידות, שכל, כח הדיבור • כנגדן ד' העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה • כנגדן ד' אותיות שם הוי'ה * למעלה מהן בחינה חמישית בתורה • פעולת ה' הבחינות בתורה בה' הדרגות: נפש, רוח נשמה, חיה, יחידה

הורדה בגירסת חוברת >>>

ש"פ משפטים ה'תשמ"א

פתיחת פרשת משפטים בדיני עבד עברי, מלמדת שגם את המשפטים יש לקיים בקבלת עול, אלא שרצון ה' הוא שיקיימו את המשפטים גם מצד הטעם * בפסוק 'אשר תשים… כי תקנה' נרמז שיש מעלה בהשגת התורה עד שנעשית 'קניינו', כי על-ידי התלבשותה בשכל מתגלה שרשה באור אין-סוף שלמעלה מהגבלות מעלה ומטה * החיבור של ביטול ומציאות במצוות, הוא בכך שיש לו תענוג בקבלת עול, כעניין האתכפיא בצדיקים, ועל-ידי זה נמשך מבחינת התענוג של מעלה.

שבת פרשת משפטים, פרשת שקלים, מברכים החודש אדר, ה'תשי"ב

השפעת עבודת האדם בעליונים מגיע עד 'אריך' • אך התוצאה של העבודה פועלת גם בעצמות • "ועבדתם" בקבלת עול כעבד, אך גם מתוך אהבה ויראה • "לא תהיה משכלה ועקרה גו'" כהוראה בעבודת האדם • סילוק רגש של שביעות רצון, ע"י טרדתו במילוי תפקידו וזמנו
בענין החידוש המיוחד בבית המקדש השלישי

לקוטי שיחות חלק ט' דברים - שבת חזון

בבית ראשון היתה המשכה מלמעלה ובבית שני היתה עבודת המטה, אבל בכל עבודה יש חסרון ולכן בשניהם היה הפסק • בבית שלישי יהיה גילוי העצמות, שעל ידו יתחברו מעלה ומטה למציאות חדשה, ואזי הנצחיות תהיה גם מצד גדרי העולם

פורים (מאמר ב), ה'תשי"ג

השייכות של יום-הכיפורים ופורים * הקשר בין כפרה לגורל, ומעלת הכפרה בפורים • ענינו של גורל, והטעם שהמן סבר שעל-ידו ינצח את ישראל • אופן ההנהגה למעלה בתקופת אחשוורוש • מעלת הבחירה על הגורל

הורדה בגירסת חוברת >>>

לקוטי שיחות חלק ח'

ביאור החיוב "לבסומי בפוריא עד דלא ידע" על דרך החסידות והרמז לזה בריש פ' ויקרא וסופה • ביאור דיוק לשון אדה"ז בלקו"ת פרשתנו (ד, ג) "ולכן נקראת התורה משל הקדמוני .. כמ"ש מזה בדרוש פורים"

הורדה בגירסת חוברת >>>

י"א ניסן ה'תשל"ח

עיקר ענין המצוות הוא המשכת העצמות, וגילוי ההמשכה הוא על ידי החוקים והמשפטים. שאלת הבן חכם היא, איך אפשר לגלות ההמשכה על-ידי החוקים והמשפטים והרי עיקר המצוות לאחר מתן תורה הוא קיומם הגשמי והמעשי (ולא כוונות רוחניות).

אחרון של פסח ה'תשי"ב

החילוק בין כוח האין-סוף בתמידיות שבטבע, לכוח האין-סוף שבנס. מעלות נס המלובש בטבע, ומנגד מעלות נס שלמעלה מהטבע. המעלה בביטול דיחודא עילאה, ומנגד המעלה בביטול דקבלת עול, ועל דרך זה בב' סוגי הניסים. ענין "אראנו נפלאות" דלעתיד הכולל מעלות שניהם.

ליל א' דחג השבועות, ה'תשכ"ה

"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", עבודת האדם התחתון פועלת דוגמתה באדם העליון, וזה נמשך אחר כך למטה • על-ידי העלאת מ"ן, נעשות עשר ספירות הגנוזות בפשיטות דאור אין-סוף • על-ידי שעלה ברצונו יתברך שאתערותא דלתתא תמשיך מהפשיטות דאור אין-סוף, נעשתה ביניהן שייכות • הטעם לכך שעלה ברצונו שאתערותא דלעילא תהיה על-ידי אתערותא דלתתא • עשר ספירות הגנוזות הן רק באופן של "יכולת", ובדוגמת נתינת שם לאדם • אופן השייכות דאור אין-סוף לספירות • עשר ספירות הגנוזות הן בפנימיותן אור אין-סוף עצמו • עשר ספירות דאצילות ענינן הפנימי הוא הפשיטות דאור אין-סוף

הורדה בגירסת חוברת >>>

יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח

המשכת התורה ובריאת העולם הם באופן של כלל ופרט. הכלל נועד מצד אחד, לצמצם ולהגביל את האור שלמעלה ממנו, אך מצד שני, לפעול ביטול בפרטים הבאים ממנו. אמנם כשמתייגע על הפרטים דעולם ועל החידוש בתורה, מגיע להעלם העצמי שלמעלה מהכלל.
שלושת החידושים של מתן תורה

יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ט

שלושה פירושים והקשר ביניהם • שיתוף שמו של הקב"ה בישראל, והיתרון על המלאכים • גילוי שם הוי'ה בנשמתו ובגופו של יהודי • שלושה חידושים במתן תורה – נותן התורה, מקבלי התורה, והתורה
בעניין הביטול של עבד הנמשך במתן-תורה

ט' סיון ה'תשכ"ז

ג' סוגי עבודה: ביתי – מצוות, אחותי – תורה, אימי – מסירות נפש • המעלה בעבודה של ביתי הן בהמשכה והן באדם • המעלה בביטול של ביתי – עבדות בעל כרחו • הקשר בין מתן תורה ופרשת בהעלותך ל"בת ציון" • הדרך לשמחה בעבודה של ביתי

פרשת שלח, כ"ח סיון, מברכים החודש תמוז ה'תשל"ו

שילוח המרגלים דיהושע היה על פי ציווי ה' לעיר יריחו. שכן כיבוש יריחו רומז לכיבוש הלבושים, מחשבה, דיבור ומעשה, וזה חיוב על כל אדם כי הלבושים הם ברשותו. בנוסף, יריחו היתה מנעולה של ארץ ישראל, והדבר רומז לכך שעל ידי כיבוש הלבושים, מגיעים לכיבוש כל ארץ שבעה עממים, דהיינו בירור והפיכת כל השבע מדות.
ביאור בברכת כהנים והקשר לשקדים בדווקא

ש"פ קרח, א' דר"ח תמוז ה'תשל"ג

הטעם שאדם נידון בכל יום אף שמזונותיו קצובים לו מראש השנה • אופן המשכת ההשפעה מלמעלה למטה • שני עיכובים אפשריים בהמשכת ההשפעה • מעלת ההמשכה של ברכת כהנים

ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י

"ואתפלג קרח" הוא כמו רקיע המבדיל • תכליתה של ההבדלה בין תענוגי עולם-הזה (מים תחתונים) לתענוגים הרוחניים (מים עליונים), היא כדי שתענוגי עולם-הזה יתעלו למעלה יותר מכמו שהיו קודם ירידתם • בשביל גילוי השרש של מים התחתונים עצמם, צריך להיות בהם תחילה ההרגש של מעלת הגילויים • למרות מעלת העבודה של "בכל דרכיך דעהו", צריכה להיות כוונתו בעסקו בענייני העולם, שעל-ידם יוכל לעסוק בתורה ומצוות • הצמאון של מים התחתונים לעלות למעלה, הוא מצד הביטול של תפארת שמחבר את ההפכים חסד וגבורה • החיים שלמעלה מהטבע להיותם למעלה מהגבלה בכחם לחבר את שני ההפכים של חסד וגבורה