ביאורים במאמרי רבינו

מאמרים ושיחות לתקופה הנוכחית:

"וישב הים גו' לאיתנו – לתנאו " • ביאור בפירוש הרב המגיד שבאם הים לא היה מקיים התנאי, היה "כלא היה מעולם" • החידוש ב"תנאי" שהתנה הקב"ה בבריאת הים לגבי יכלתו ית' לשנות הטבע גם לולי התנאי
לקוטי שיחות חלק ו'

הדפסה רגילה >>>

הרמז ד"מעשיו תורתו ועבודתו" של בעל ההילולא במאמר האחרון שלו ד"ה באתי לגני ‏‏•‎‎ העבודה לזכך העולם הוא רק להחזיר את העולם למצבו כפי שהיה לפני החטא • וכן הפסד הגוף לאחרי ההסתלקות הוא "שינוי החוזר לברייתו" • ההכרח בענין הזריזות בעבודת ה'
לקוטי שיחות חלק ו'

הדפסה רגילה >>>

ביאור דרגת "שכינה", ו"עיקר שכינה" • הטעם ש"כל השביעין חביבין" • ב' הוכחות שתכלית סדר ההשתלשלות הוא עולם-הזה • דרגת "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" • ענין הסתלקותם של צדיקים • הפלאת עבודת אברהם אבינו • עבודת "דור השביעי".
יו"ד שבט ה'תשי"א
ראש השנה לאילן הוא בט"ו בחודש ולא כשאר ראשי שנים שהם בראש חודש. משום שאילן מרמז על התורה, ולימוד התורה צריך להיות מתוך תענוג, וזה שייך לט"ו בחודש, שבו קיימת הלבנה בשלימותה, אבל בראש-חודש היא רק בבחינת נקודה – ביטול.
יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
שני אופנים בחידוש של מתן תורה ובעבודת ה'
שני אופנים בחידוש של מתן תורה • על פיהם תובן מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא אם "רואין הנראה ושומעין הנשמע", או "רואין הנשמע ושומעין הנראה" • וכן מחלוקתם אם בעשרת הדברות ענו "על הן הן ועל לאו לאו", או "על הן הן ועל לאו הן" • שני אופנים בעבודת ה' – צדיקים ובעלי תשובה • דרך עבודת ה' בראשית העבודה
תאריך אמירת המאמר
מעלת "חמשה קולות" שמצינו בתורה ובחתן, על העולם הנחלק לד' חלוקות • הבדלי החיות בד' הסוגים: דומם, צומח, חי, מדבר • כנגדן ד' הסוגים בנפש: אותיות, מידות, שכל, כח הדיבור • כנגדן ד' העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה • כנגדן ד' אותיות שם הוי'ה * למעלה מהן בחינה חמישית בתורה • פעולת ה' הבחינות בתורה בה' הדרגות: נפש, רוח נשמה, חיה, יחידה
לקוטי שיחות חלק ו'

הדפסה רגילה >>>

פתיחת פרשת משפטים בדיני עבד עברי, מלמדת שגם את המשפטים יש לקיים בקבלת עול, אלא שרצון ה' הוא שיקיימו את המשפטים גם מצד הטעם * בפסוק 'אשר תשים… כי תקנה' נרמז שיש מעלה בהשגת התורה עד שנעשית 'קניינו', כי על-ידי התלבשותה בשכל מתגלה שרשה באור אין-סוף שלמעלה מהגבלות מעלה ומטה * החיבור של ביטול ומציאות במצוות, הוא בכך שיש לו תענוג בקבלת עול, כעניין האתכפיא בצדיקים, ועל-ידי זה נמשך מבחינת התענוג של מעלה.
ש"פ משפטים ה'תשמ"א
השפעת עבודת האדם בעליונים מגיע עד 'אריך' • אך התוצאה של העבודה פועלת גם בעצמות • "ועבדתם" בקבלת עול כעבד, אך גם מתוך אהבה ויראה • "לא תהיה משכלה ועקרה גו'" כהוראה בעבודת האדם • סילוק רגש של שביעות רצון, ע"י טרדתו במילוי תפקידו וזמנו
שבת פרשת משפטים, פרשת שקלים, מברכים החודש אדר, ה'תשי"ב

לקוטי שיחות חלק ו'

"וישב הים גו' לאיתנו – לתנאו " • ביאור בפירוש הרב המגיד שבאם הים לא היה מקיים התנאי, היה "כלא היה מעולם" • החידוש ב"תנאי" שהתנה הקב"ה בבריאת הים לגבי יכלתו ית' לשנות הטבע גם לולי התנאי

הורדה בגירסת חוברת >>>

לקוטי שיחות חלק ו'

הרמז ד"מעשיו תורתו ועבודתו" של בעל ההילולא במאמר האחרון שלו ד"ה באתי לגני ‏‏•‎‎ העבודה לזכך העולם הוא רק להחזיר את העולם למצבו כפי שהיה לפני החטא • וכן הפסד הגוף לאחרי ההסתלקות הוא "שינוי החוזר לברייתו" • ההכרח בענין הזריזות בעבודת ה'

הורדה בגירסת חוברת >>>

יו"ד שבט ה'תשי"א

ביאור דרגת "שכינה", ו"עיקר שכינה" • הטעם ש"כל השביעין חביבין" • ב' הוכחות שתכלית סדר ההשתלשלות הוא עולם-הזה • דרגת "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" • ענין הסתלקותם של צדיקים • הפלאת עבודת אברהם אבינו • עבודת "דור השביעי".

יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א

ראש השנה לאילן הוא בט"ו בחודש ולא כשאר ראשי שנים שהם בראש חודש. משום שאילן מרמז על התורה, ולימוד התורה צריך להיות מתוך תענוג, וזה שייך לט"ו בחודש, שבו קיימת הלבנה בשלימותה, אבל בראש-חודש היא רק בבחינת נקודה – ביטול.
שני אופנים בחידוש של מתן תורה ובעבודת ה'
שני אופנים בחידוש של מתן תורה • על פיהם תובן מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא אם "רואין הנראה ושומעין הנשמע", או "רואין הנשמע ושומעין הנראה" • וכן מחלוקתם אם בעשרת הדברות ענו "על הן הן ועל לאו לאו", או "על הן הן ועל לאו הן" • שני אופנים בעבודת ה' – צדיקים ובעלי תשובה • דרך עבודת ה' בראשית העבודה

לקוטי שיחות חלק ו'

מעלת "חמשה קולות" שמצינו בתורה ובחתן, על העולם הנחלק לד' חלוקות • הבדלי החיות בד' הסוגים: דומם, צומח, חי, מדבר • כנגדן ד' הסוגים בנפש: אותיות, מידות, שכל, כח הדיבור • כנגדן ד' העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה • כנגדן ד' אותיות שם הוי'ה * למעלה מהן בחינה חמישית בתורה • פעולת ה' הבחינות בתורה בה' הדרגות: נפש, רוח נשמה, חיה, יחידה

הורדה בגירסת חוברת >>>

ש"פ משפטים ה'תשמ"א

פתיחת פרשת משפטים בדיני עבד עברי, מלמדת שגם את המשפטים יש לקיים בקבלת עול, אלא שרצון ה' הוא שיקיימו את המשפטים גם מצד הטעם * בפסוק 'אשר תשים… כי תקנה' נרמז שיש מעלה בהשגת התורה עד שנעשית 'קניינו', כי על-ידי התלבשותה בשכל מתגלה שרשה באור אין-סוף שלמעלה מהגבלות מעלה ומטה * החיבור של ביטול ומציאות במצוות, הוא בכך שיש לו תענוג בקבלת עול, כעניין האתכפיא בצדיקים, ועל-ידי זה נמשך מבחינת התענוג של מעלה.

שבת פרשת משפטים, פרשת שקלים, מברכים החודש אדר, ה'תשי"ב

השפעת עבודת האדם בעליונים מגיע עד 'אריך' • אך התוצאה של העבודה פועלת גם בעצמות • "ועבדתם" בקבלת עול כעבד, אך גם מתוך אהבה ויראה • "לא תהיה משכלה ועקרה גו'" כהוראה בעבודת האדם • סילוק רגש של שביעות רצון, ע"י טרדתו במילוי תפקידו וזמנו

מאמרים ושיחות שעלו לאחרונה:

ביאור שורש ספירת המלכות בפנימיות הכתר
שורש המלכות הוא בפנימיות הכתר • כח הדיבור נמשל למלכות, ששרשו בעצם הנפש שלמעלה מגילויים ולכן יכול לצאת ממציאותו • על ידי המשכת ז״א (יוסף) למלכות (יהודה) מתגלה פנימיות הכתר • עיקר הגילוי הוא כשההמשכה אינה מצד מעלת הגילויים, אלא בשביל המלכות
ז' טבת ה'תשל"ב
בעניין החידוש בבית המקדש השלישי שיכלול את מעלות הראשון והשני
בבית ראשון היה אור נעלה יותר, אבל עיקרו נמשך מלמעלה, ולכן קדושת ארץ ישראל בטלה בשעת החורבן • בבית שני היתה מעלת התשובה, וקדושתו היתה מצד גדרי העולם עצמו – כשם שבעל תשובה מגלה את הקדושה שיש בנברא עצמו • בבית המקדש השלישי תהיה נחמה כפולה, כיוון שיכלול את שתי המעלות
לקוטי שיחות ואתחנן חלק ט'
בעניין הנתינת כח של משה לעבודת ישראל
הכח לקיום המצוות בקבלת עול, בא ממשה שעניינו ביטול • משה ידע טעם פרה, אבל כשיש חסרון בישראל חסר גם אצלו ולכן יש לו גם מעלת החוקים • משה נותן כח לישראל שהקבלת עול יורגש גם בשכל • זהו עניין 'תפילה למשה' – 'תפילת עשיר', שמצד מעלת עבודת הנבראים, ממשיך משה עצמות אור אין-סוף בתוך גדרי המטה.
י"ב תמוז ה'תשכ"ט
'בלילה ההוא' הוא הסתר כפול, והנס הוא שלמרות זאת נדדה שנת מלכו של עולם • 'לילה הזה' הוא שנרגש ההסתר, ושרשו בבחינת הצמצום השייך לגילוי; 'לילה ההוא' הוא שאין נרגש ההסתר, ושרשו בכח ההעלם שבאור אין-סוף • מצד עצמו, בחינת 'לילה ההוא' גורמת לשינה, אבל על-ידי המסירת נפש דבני ישראל נמשך מעצמות אין-סוף ונמשכו הגילויים בתוך כח ההעלם.
י"ד אדר ה'תשכ"ה
שני אופנים בחידוש של מתן תורה ובעבודת ה'
שני אופנים בחידוש של מתן תורה • על פיהם תובן מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא אם "רואין הנראה ושומעין הנשמע", או "רואין הנשמע ושומעין הנראה" • וכן מחלוקתם אם בעשרת הדברות ענו "על הן הן ועל לאו לאו", או "על הן הן ועל לאו הן" • שני אופנים בעבודת ה' – צדיקים ובעלי תשובה • דרך עבודת ה' בראשית העבודה
תאריך אמירת המאמר
בענין העילוי שנעשה בכל הדרגות על ידי הניסים
בחכמה מאיר דעת עליון – שלמעלה יש ולמטה אין, ובבינה מאיר דעת תחתון – שלמעלה אין ולמטה יש • שורש דעת עליון הוא עניין "אור אין-סוף למטה עד אין קץ", ושורש דעת תחתון הוא עניין ההעלם – "למעלה עד אין קץ" • בפנימיות, גם התפיסת מקום לעולמות שבדעת תחתון, וגם העדר התפיסת מקום שבדעת עליון – אינם מצד עצמם, אלא רק לצורך גילוי אור אין-סוף • הנהגה ניסית פועלת עילוי בשתי הדרגות – שמתגלה תכליתם, שהכל הוא רק לפי מה שעלה ברצונו
ש"פ וישב ה'תשט"ו
בר"ה שחל בשבת, עבודת האדם מתבטאת בביטול במציאות – שאינו יכול לתקוע בשופר • בבית המקדש מתגלית דרגה מיוחדת שגם בתקיעה לא נרגשת מציאות • בשבת שלפני ראש השנה נמצאים ישראל בביטול במציאות ואין בכוחם לברך החודש, ומתברך על-ידי קריאת התורה • ההוראה בעבודת האדם היא להשתדל שעבודתו תהיה ללא הרגשת המציאות.
שבת פרשת נצבים - וילך תשמ"ט
בענין החידוש המיוחד בבית המקדש השלישי
בבית ראשון היתה המשכה מלמעלה ובבית שני היתה עבודת המטה, אבל בכל עבודה יש חסרון ולכן בשניהם היה הפסק • בבית שלישי יהיה גילוי העצמות, שעל ידו יתחברו מעלה ומטה למציאות חדשה, ואזי הנצחיות תהיה גם מצד גדרי העולם
לקוטי שיחות חלק ט' דברים - שבת חזון
פתיחת פרשת משפטים בדיני עבד עברי, מלמדת שגם את המשפטים יש לקיים בקבלת עול, אלא שרצון ה' הוא שיקיימו את המשפטים גם מצד הטעם * בפסוק 'אשר תשים… כי תקנה' נרמז שיש מעלה בהשגת התורה עד שנעשית 'קניינו', כי על-ידי התלבשותה בשכל מתגלה שרשה באור אין-סוף שלמעלה מהגבלות מעלה ומטה * החיבור של ביטול ומציאות במצוות, הוא בכך שיש לו תענוג בקבלת עול, כעניין האתכפיא בצדיקים, ועל-ידי זה נמשך מבחינת התענוג של מעלה.
ש"פ משפטים ה'תשמ"א
טומאת השמנים בהיכל – שיא התגברות החושך • להארתו נדרש אור שלמעלה מהשתלשלות • כנגדו בעבודת האדם: היוונים רצו לעקור את ההרגש שהמצוות הן רצונו יתברך • נצחון המלחמה הוא על ידי עבודה שלמעלה מהשתלשלות – מסירות נפש • השייכות בין העבודה של חנוכה לסוכות
מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
"כח מעשיו הגיד לעמו" – מעלת עבודת הבירורים
שתי פעולות על-ידי תורה ומצוות • "החודש הזה" – יחוד סובב וממלא • "כח מעשיו כו'" – עבודת הבירורים • מעלת עבודת הבירורים על יחוד סובב וממלא • החלטה תקיפה, מקילה על העבודה
מוצאי שבת בראשית ה'תשל"ח
בענין "אַתֶּם עֵדַי": המשכת העצמות ע"י ישראל
שני סוגי עדים – עדי בירור ועדי קיום • כנגדם ברוחניות: שמים וארץ (עדי בירור), וישראל (עדי קיום) • שני הבדלים בין עדי קיום לעדי בירור • כנגדם שני הבדלים בין עדות שמים וארץ לבין עדות ישראל • התוקף שמתן תורה פעל בעולם על אף מציאותו החומרית • ענין העדות בעבודת ה'
לקוטי שיחות חלק י"ט
ביאור שורש ספירת המלכות בפנימיות הכתר

ז' טבת ה'תשל"ב

שורש המלכות הוא בפנימיות הכתר • כח הדיבור נמשל למלכות, ששרשו בעצם הנפש שלמעלה מגילויים ולכן יכול לצאת ממציאותו • על ידי המשכת ז״א (יוסף) למלכות (יהודה) מתגלה פנימיות הכתר • עיקר הגילוי הוא כשההמשכה אינה מצד מעלת הגילויים, אלא בשביל המלכות
בעניין החידוש בבית המקדש השלישי שיכלול את מעלות הראשון והשני

לקוטי שיחות ואתחנן חלק ט'

בבית ראשון היה אור נעלה יותר, אבל עיקרו נמשך מלמעלה, ולכן קדושת ארץ ישראל בטלה בשעת החורבן • בבית שני היתה מעלת התשובה, וקדושתו היתה מצד גדרי העולם עצמו – כשם שבעל תשובה מגלה את הקדושה שיש בנברא עצמו • בבית המקדש השלישי תהיה נחמה כפולה, כיוון שיכלול את שתי המעלות
בעניין הנתינת כח של משה לעבודת ישראל

י"ב תמוז ה'תשכ"ט

הכח לקיום המצוות בקבלת עול, בא ממשה שעניינו ביטול • משה ידע טעם פרה, אבל כשיש חסרון בישראל חסר גם אצלו ולכן יש לו גם מעלת החוקים • משה נותן כח לישראל שהקבלת עול יורגש גם בשכל • זהו עניין 'תפילה למשה' – 'תפילת עשיר', שמצד מעלת עבודת הנבראים, ממשיך משה עצמות אור אין-סוף בתוך גדרי המטה.

י"ד אדר ה'תשכ"ה

'בלילה ההוא' הוא הסתר כפול, והנס הוא שלמרות זאת נדדה שנת מלכו של עולם • 'לילה הזה' הוא שנרגש ההסתר, ושרשו בבחינת הצמצום השייך לגילוי; 'לילה ההוא' הוא שאין נרגש ההסתר, ושרשו בכח ההעלם שבאור אין-סוף • מצד עצמו, בחינת 'לילה ההוא' גורמת לשינה, אבל על-ידי המסירת נפש דבני ישראל נמשך מעצמות אין-סוף ונמשכו הגילויים בתוך כח ההעלם.
שני אופנים בחידוש של מתן תורה ובעבודת ה'
שני אופנים בחידוש של מתן תורה • על פיהם תובן מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא אם "רואין הנראה ושומעין הנשמע", או "רואין הנשמע ושומעין הנראה" • וכן מחלוקתם אם בעשרת הדברות ענו "על הן הן ועל לאו לאו", או "על הן הן ועל לאו הן" • שני אופנים בעבודת ה' – צדיקים ובעלי תשובה • דרך עבודת ה' בראשית העבודה
בענין העילוי שנעשה בכל הדרגות על ידי הניסים

ש"פ וישב ה'תשט"ו

בחכמה מאיר דעת עליון – שלמעלה יש ולמטה אין, ובבינה מאיר דעת תחתון – שלמעלה אין ולמטה יש • שורש דעת עליון הוא עניין "אור אין-סוף למטה עד אין קץ", ושורש דעת תחתון הוא עניין ההעלם – "למעלה עד אין קץ" • בפנימיות, גם התפיסת מקום לעולמות שבדעת תחתון, וגם העדר התפיסת מקום שבדעת עליון – אינם מצד עצמם, אלא רק לצורך גילוי אור אין-סוף • הנהגה ניסית פועלת עילוי בשתי הדרגות – שמתגלה תכליתם, שהכל הוא רק לפי מה שעלה ברצונו

שבת פרשת נצבים - וילך תשמ"ט

בר"ה שחל בשבת, עבודת האדם מתבטאת בביטול במציאות – שאינו יכול לתקוע בשופר • בבית המקדש מתגלית דרגה מיוחדת שגם בתקיעה לא נרגשת מציאות • בשבת שלפני ראש השנה נמצאים ישראל בביטול במציאות ואין בכוחם לברך החודש, ומתברך על-ידי קריאת התורה • ההוראה בעבודת האדם היא להשתדל שעבודתו תהיה ללא הרגשת המציאות.
בענין החידוש המיוחד בבית המקדש השלישי

לקוטי שיחות חלק ט' דברים - שבת חזון

בבית ראשון היתה המשכה מלמעלה ובבית שני היתה עבודת המטה, אבל בכל עבודה יש חסרון ולכן בשניהם היה הפסק • בבית שלישי יהיה גילוי העצמות, שעל ידו יתחברו מעלה ומטה למציאות חדשה, ואזי הנצחיות תהיה גם מצד גדרי העולם

ש"פ משפטים ה'תשמ"א

פתיחת פרשת משפטים בדיני עבד עברי, מלמדת שגם את המשפטים יש לקיים בקבלת עול, אלא שרצון ה' הוא שיקיימו את המשפטים גם מצד הטעם * בפסוק 'אשר תשים… כי תקנה' נרמז שיש מעלה בהשגת התורה עד שנעשית 'קניינו', כי על-ידי התלבשותה בשכל מתגלה שרשה באור אין-סוף שלמעלה מהגבלות מעלה ומטה * החיבור של ביטול ומציאות במצוות, הוא בכך שיש לו תענוג בקבלת עול, כעניין האתכפיא בצדיקים, ועל-ידי זה נמשך מבחינת התענוג של מעלה.

מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח

טומאת השמנים בהיכל – שיא התגברות החושך • להארתו נדרש אור שלמעלה מהשתלשלות • כנגדו בעבודת האדם: היוונים רצו לעקור את ההרגש שהמצוות הן רצונו יתברך • נצחון המלחמה הוא על ידי עבודה שלמעלה מהשתלשלות – מסירות נפש • השייכות בין העבודה של חנוכה לסוכות
"כח מעשיו הגיד לעמו" – מעלת עבודת הבירורים

מוצאי שבת בראשית ה'תשל"ח

שתי פעולות על-ידי תורה ומצוות • "החודש הזה" – יחוד סובב וממלא • "כח מעשיו כו'" – עבודת הבירורים • מעלת עבודת הבירורים על יחוד סובב וממלא • החלטה תקיפה, מקילה על העבודה
בענין "אַתֶּם עֵדַי": המשכת העצמות ע"י ישראל

לקוטי שיחות חלק י"ט

שני סוגי עדים – עדי בירור ועדי קיום • כנגדם ברוחניות: שמים וארץ (עדי בירור), וישראל (עדי קיום) • שני הבדלים בין עדי קיום לעדי בירור • כנגדם שני הבדלים בין עדות שמים וארץ לבין עדות ישראל • התוקף שמתן תורה פעל בעולם על אף מציאותו החומרית • ענין העדות בעבודת ה'
אתר זה הוקם
לעילוי נשמת

הוו"ח התמים
ר' יעקב
בן הרה"ח מאיר צבי ע"ה

logo of funder
סטמבלר
חסיד נאמן ומסור לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נלב"ע י"א ניסן ה'תש"ע
ת.נ.צ.ב.ה.

החדשים לאימייל

לקבלת הקבצים החדשים (בלבד) לאימייל יש להירשם כאן:

Loading

היישר לוואטסאפ

מעת לעת ולקראת יומי-דפגרא, המערכת תשלח מאמר או שיחה מהרבי שנתבארו ע"י המכון (חדשים או משנים עברו). הקבצים מוצגים בפורמט PDF, ללימוד בכל עת מהנייד ולהדפסה בבית

הספרים שלנו

לרכישת סט (2 כרכים) מאמרים מבוארים למעגל השנה, כולל משלוח

נגישות