ביאורים במאמרי רבינו

מאמרים ושיחות לתקופה הנוכחית:

פירוש רעיא-מהימנא. הטעם שישראל מאמינים בני-מאמינים. ג' בחינות בעבודת רעיא-מהימנא. עילוי שיברון-הלב מהגלות על מסירות-נפש.
שבת פרשת תצוה, יו"ד אדר ראשון ה'תשמ"א
'בלילה ההוא' הוא הסתר כפול, והנס הוא שלמרות זאת נדדה שנת מלכו של עולם • 'לילה הזה' הוא שנרגש ההסתר, ושרשו בבחינת הצמצום השייך לגילוי; 'לילה ההוא' הוא שאין נרגש ההסתר, ושרשו בכח ההעלם שבאור אין-סוף • מצד עצמו, בחינת 'לילה ההוא' גורמת לשינה, אבל על-ידי המסירת נפש דבני ישראל נמשך מעצמות אין-סוף ונמשכו הגילויים בתוך כח ההעלם.
י"ד אדר ה'תשכ"ה
השייכות של יום-הכיפורים ופורים * הקשר בין כפרה לגורל, ומעלת הכפרה בפורים • ענינו של גורל, והטעם שהמן סבר שעל-ידו ינצח את ישראל • אופן ההנהגה למעלה בתקופת אחשוורוש • מעלת הבחירה על הגורל
פורים (מאמר ב), ה'תשי"ג

הדפסה רגילה >>>

ביאור החיוב "לבסומי בפוריא עד דלא ידע" על דרך החסידות והרמז לזה בריש פ' ויקרא וסופה • ביאור דיוק לשון אדה"ז בלקו"ת פרשתנו (ד, ג) "ולכן נקראת התורה משל הקדמוני .. כמ"ש מזה בדרוש פורים"
לקוטי שיחות חלק ח'

הדפסה רגילה >>>

י"ד אדר ה'תשכ"ה

'בלילה ההוא' הוא הסתר כפול, והנס הוא שלמרות זאת נדדה שנת מלכו של עולם • 'לילה הזה' הוא שנרגש ההסתר, ושרשו בבחינת הצמצום השייך לגילוי; 'לילה ההוא' הוא שאין נרגש ההסתר, ושרשו בכח ההעלם שבאור אין-סוף • מצד עצמו, בחינת 'לילה ההוא' גורמת לשינה, אבל על-ידי המסירת נפש דבני ישראל נמשך מעצמות אין-סוף ונמשכו הגילויים בתוך כח ההעלם.

פורים (מאמר ב), ה'תשי"ג

השייכות של יום-הכיפורים ופורים * הקשר בין כפרה לגורל, ומעלת הכפרה בפורים • ענינו של גורל, והטעם שהמן סבר שעל-ידו ינצח את ישראל • אופן ההנהגה למעלה בתקופת אחשוורוש • מעלת הבחירה על הגורל

הורדה בגירסת חוברת >>>

לקוטי שיחות חלק ח'

ביאור החיוב "לבסומי בפוריא עד דלא ידע" על דרך החסידות והרמז לזה בריש פ' ויקרא וסופה • ביאור דיוק לשון אדה"ז בלקו"ת פרשתנו (ד, ג) "ולכן נקראת התורה משל הקדמוני .. כמ"ש מזה בדרוש פורים"

הורדה בגירסת חוברת >>>

מאמרים ושיחות שעלו לאחרונה:

'בלילה ההוא' הוא הסתר כפול, והנס הוא שלמרות זאת נדדה שנת מלכו של עולם • 'לילה הזה' הוא שנרגש ההסתר, ושרשו בבחינת הצמצום השייך לגילוי; 'לילה ההוא' הוא שאין נרגש ההסתר, ושרשו בכח ההעלם שבאור אין-סוף • מצד עצמו, בחינת 'לילה ההוא' גורמת לשינה, אבל על-ידי המסירת נפש דבני ישראל נמשך מעצמות אין-סוף ונמשכו הגילויים בתוך כח ההעלם.
י"ד אדר ה'תשכ"ה
שני אופנים בחידוש של מתן תורה ובעבודת ה'
שני אופנים בחידוש של מתן תורה • על פיהם תובן מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא אם "רואין הנראה ושומעין הנשמע", או "רואין הנשמע ושומעין הנראה" • וכן מחלוקתם אם בעשרת הדברות ענו "על הן הן ועל לאו לאו", או "על הן הן ועל לאו הן" • שני אופנים בעבודת ה' – צדיקים ובעלי תשובה • דרך עבודת ה' בראשית העבודה
תאריך אמירת המאמר
בענין העילוי שנעשה בכל הדרגות על ידי הניסים
בחכמה מאיר דעת עליון – שלמעלה יש ולמטה אין, ובבינה מאיר דעת תחתון – שלמעלה אין ולמטה יש • שורש דעת עליון הוא עניין "אור אין-סוף למטה עד אין קץ", ושורש דעת תחתון הוא עניין ההעלם – "למעלה עד אין קץ" • בפנימיות, גם התפיסת מקום לעולמות שבדעת תחתון, וגם העדר התפיסת מקום שבדעת עליון – אינם מצד עצמם, אלא רק לצורך גילוי אור אין-סוף • הנהגה ניסית פועלת עילוי בשתי הדרגות – שמתגלה תכליתם, שהכל הוא רק לפי מה שעלה ברצונו
ש"פ וישב ה'תשט"ו
בר"ה שחל בשבת, עבודת האדם מתבטאת בביטול במציאות – שאינו יכול לתקוע בשופר • בבית המקדש מתגלית דרגה מיוחדת שגם בתקיעה לא נרגשת מציאות • בשבת שלפני ראש השנה נמצאים ישראל בביטול במציאות ואין בכוחם לברך החודש, ומתברך על-ידי קריאת התורה • ההוראה בעבודת האדם היא להשתדל שעבודתו תהיה ללא הרגשת המציאות.
שבת פרשת נצבים - וילך תשמ"ט
בענין החידוש המיוחד בבית המקדש השלישי
בבית ראשון היתה המשכה מלמעלה ובבית שני היתה עבודת המטה, אבל בכל עבודה יש חסרון ולכן בשניהם היה הפסק • בבית שלישי יהיה גילוי העצמות, שעל ידו יתחברו מעלה ומטה למציאות חדשה, ואזי הנצחיות תהיה גם מצד גדרי העולם
לקוטי שיחות חלק ט' דברים - שבת חזון
פתיחת פרשת משפטים בדיני עבד עברי, מלמדת שגם את המשפטים יש לקיים בקבלת עול, אלא שרצון ה' הוא שיקיימו את המשפטים גם מצד הטעם * בפסוק 'אשר תשים… כי תקנה' נרמז שיש מעלה בהשגת התורה עד שנעשית 'קניינו', כי על-ידי התלבשותה בשכל מתגלה שרשה באור אין-סוף שלמעלה מהגבלות מעלה ומטה * החיבור של ביטול ומציאות במצוות, הוא בכך שיש לו תענוג בקבלת עול, כעניין האתכפיא בצדיקים, ועל-ידי זה נמשך מבחינת התענוג של מעלה.
ש"פ משפטים ה'תשמ"א
טומאת השמנים בהיכל – שיא התגברות החושך • להארתו נדרש אור שלמעלה מהשתלשלות • כנגדו בעבודת האדם: היוונים רצו לעקור את ההרגש שהמצוות הן רצונו יתברך • נצחון המלחמה הוא על ידי עבודה שלמעלה מהשתלשלות – מסירות נפש • השייכות בין העבודה של חנוכה לסוכות
מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
"כח מעשיו הגיד לעמו" – מעלת עבודת הבירורים
שתי פעולות על-ידי תורה ומצוות • "החודש הזה" – יחוד סובב וממלא • "כח מעשיו כו'" – עבודת הבירורים • מעלת עבודת הבירורים על יחוד סובב וממלא • החלטה תקיפה, מקילה על העבודה
מוצאי שבת בראשית ה'תשל"ח
בענין "אַתֶּם עֵדַי": המשכת העצמות ע"י ישראל
שני סוגי עדים – עדי בירור ועדי קיום • כנגדם ברוחניות: שמים וארץ (עדי בירור), וישראל (עדי קיום) • שני הבדלים בין עדי קיום לעדי בירור • כנגדם שני הבדלים בין עדות שמים וארץ לבין עדות ישראל • התוקף שמתן תורה פעל בעולם על אף מציאותו החומרית • ענין העדות בעבודת ה'
לקוטי שיחות חלק י"ט

י"ד אדר ה'תשכ"ה

'בלילה ההוא' הוא הסתר כפול, והנס הוא שלמרות זאת נדדה שנת מלכו של עולם • 'לילה הזה' הוא שנרגש ההסתר, ושרשו בבחינת הצמצום השייך לגילוי; 'לילה ההוא' הוא שאין נרגש ההסתר, ושרשו בכח ההעלם שבאור אין-סוף • מצד עצמו, בחינת 'לילה ההוא' גורמת לשינה, אבל על-ידי המסירת נפש דבני ישראל נמשך מעצמות אין-סוף ונמשכו הגילויים בתוך כח ההעלם.
שני אופנים בחידוש של מתן תורה ובעבודת ה'
שני אופנים בחידוש של מתן תורה • על פיהם תובן מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא אם "רואין הנראה ושומעין הנשמע", או "רואין הנשמע ושומעין הנראה" • וכן מחלוקתם אם בעשרת הדברות ענו "על הן הן ועל לאו לאו", או "על הן הן ועל לאו הן" • שני אופנים בעבודת ה' – צדיקים ובעלי תשובה • דרך עבודת ה' בראשית העבודה
בענין העילוי שנעשה בכל הדרגות על ידי הניסים

ש"פ וישב ה'תשט"ו

בחכמה מאיר דעת עליון – שלמעלה יש ולמטה אין, ובבינה מאיר דעת תחתון – שלמעלה אין ולמטה יש • שורש דעת עליון הוא עניין "אור אין-סוף למטה עד אין קץ", ושורש דעת תחתון הוא עניין ההעלם – "למעלה עד אין קץ" • בפנימיות, גם התפיסת מקום לעולמות שבדעת תחתון, וגם העדר התפיסת מקום שבדעת עליון – אינם מצד עצמם, אלא רק לצורך גילוי אור אין-סוף • הנהגה ניסית פועלת עילוי בשתי הדרגות – שמתגלה תכליתם, שהכל הוא רק לפי מה שעלה ברצונו

שבת פרשת נצבים - וילך תשמ"ט

בר"ה שחל בשבת, עבודת האדם מתבטאת בביטול במציאות – שאינו יכול לתקוע בשופר • בבית המקדש מתגלית דרגה מיוחדת שגם בתקיעה לא נרגשת מציאות • בשבת שלפני ראש השנה נמצאים ישראל בביטול במציאות ואין בכוחם לברך החודש, ומתברך על-ידי קריאת התורה • ההוראה בעבודת האדם היא להשתדל שעבודתו תהיה ללא הרגשת המציאות.
בענין החידוש המיוחד בבית המקדש השלישי

לקוטי שיחות חלק ט' דברים - שבת חזון

בבית ראשון היתה המשכה מלמעלה ובבית שני היתה עבודת המטה, אבל בכל עבודה יש חסרון ולכן בשניהם היה הפסק • בבית שלישי יהיה גילוי העצמות, שעל ידו יתחברו מעלה ומטה למציאות חדשה, ואזי הנצחיות תהיה גם מצד גדרי העולם

ש"פ משפטים ה'תשמ"א

פתיחת פרשת משפטים בדיני עבד עברי, מלמדת שגם את המשפטים יש לקיים בקבלת עול, אלא שרצון ה' הוא שיקיימו את המשפטים גם מצד הטעם * בפסוק 'אשר תשים… כי תקנה' נרמז שיש מעלה בהשגת התורה עד שנעשית 'קניינו', כי על-ידי התלבשותה בשכל מתגלה שרשה באור אין-סוף שלמעלה מהגבלות מעלה ומטה * החיבור של ביטול ומציאות במצוות, הוא בכך שיש לו תענוג בקבלת עול, כעניין האתכפיא בצדיקים, ועל-ידי זה נמשך מבחינת התענוג של מעלה.

מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח

טומאת השמנים בהיכל – שיא התגברות החושך • להארתו נדרש אור שלמעלה מהשתלשלות • כנגדו בעבודת האדם: היוונים רצו לעקור את ההרגש שהמצוות הן רצונו יתברך • נצחון המלחמה הוא על ידי עבודה שלמעלה מהשתלשלות – מסירות נפש • השייכות בין העבודה של חנוכה לסוכות
"כח מעשיו הגיד לעמו" – מעלת עבודת הבירורים

מוצאי שבת בראשית ה'תשל"ח

שתי פעולות על-ידי תורה ומצוות • "החודש הזה" – יחוד סובב וממלא • "כח מעשיו כו'" – עבודת הבירורים • מעלת עבודת הבירורים על יחוד סובב וממלא • החלטה תקיפה, מקילה על העבודה
בענין "אַתֶּם עֵדַי": המשכת העצמות ע"י ישראל

לקוטי שיחות חלק י"ט

שני סוגי עדים – עדי בירור ועדי קיום • כנגדם ברוחניות: שמים וארץ (עדי בירור), וישראל (עדי קיום) • שני הבדלים בין עדי קיום לעדי בירור • כנגדם שני הבדלים בין עדות שמים וארץ לבין עדות ישראל • התוקף שמתן תורה פעל בעולם על אף מציאותו החומרית • ענין העדות בעבודת ה'
אתר זה הוקם
לעילוי נשמת

הוו"ח התמים
ר' יעקב
בן הרה"ח מאיר צבי ע"ה

logo of funder
סטמבלר
חסיד נאמן ומסור לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נלב"ע י"א ניסן ה'תש"ע
ת.נ.צ.ב.ה.

החדשים לאימייל

לקבלת הקבצים החדשים (בלבד) לאימייל יש להירשם כאן:

Loading

היישר לוואטסאפ

מעת לעת ולקראת יומי-דפגרא, המערכת תשלח מאמר או שיחה מהרבי שנתבארו ע"י המכון (חדשים או משנים עברו). הקבצים מוצגים בפורמט PDF, ללימוד בכל עת מהנייד ולהדפסה בבית

הספרים שלנו

לרכישת סט (2 כרכים) מאמרים מבוארים למעגל השנה, כולל משלוח

נגישות